# שתי העבודות של מנהל, ולמה לעשות הכול בעצמך זו טעות

[בית](https://theonlyaxelj.com/he) › [למידה](https://theonlyaxelj.com/he/study) › [מאמרים](https://theonlyaxelj.com/he/study/articles)

author: [Axel Jedlitschka](https://theonlyaxelj.com/he/about)  
published: 2026-10-13  
updated: 2026-10-13  
language: he  
reading time: 4 min  
topic: כוח אדם  
source booklet: [מנהיגות בפועל](https://theonlyaxelj.com/he/shop/introduction/leadership)

בעסק שכבר עומד, למנהל יש שתי עבודות בלבד: מדיניות ותכנון, והבאת אנשים לעשות את העבודה.

כמעט כל בעל עסק מתאר את אותה תופעה: מאז שיש לו אנשים, הוא עובד יותר משעבד לבד. לפי המקור, בעסק שכבר עומד למנהל יש שתי עבודות בלבד, מדיניות ותכנון, והבאת אנשים לעשות את העבודה. ומנהל שעושה בעצמו חלק מהעבודה טועה, גם כשזה נראה כמו מסירות.

## שני שלבים, ולכל אחד כלל אחר

המקור מפריד בין שני מצבים. בשלב הראשון פותחים פעילות חדשה, והמנהל עושה הכול בעצמו בזמן שהוא מכשיר את הצוות. כשיש לו אנשים שמייצרים, מתפקדים היטב ויודעים את התפקיד שלהם, הוא עובר לשלב השני: מפעיל פעילות קיימת, ומביא אנשים לעשות את העבודה.

לעשות הכול בעצמו, לפי המקור, פירושו להיות זה שמטפל בדברים בפועל.

שים לב לתנאי המעבר. הוא לא מתקיים ברגע שיש עובדים. הוא מתקיים כשיש אנשים שמייצרים ויודעים את התפקיד. וזה מסביר את הכשל הנפוץ: בעל עסק גייס עובדים ועדיין עושה הכול, כי ההכשרה דולגה והתנאי למעבר אף פעם לא התקיים.

נניח בעל עסק שגייס שניים וחשב שהוא כבר בשלב השני. הוא לא הכשיר אף אחד מהם, ולכן נשאר בשלב הראשון, עם שתי משכורות נוספות.

או בעלת קליניקה שבמשך חודש השקיעה את הזמן בהכשרת מזכירה, במקום לענות בעצמה לטלפונים. מהחודש השני הטלפונים כבר לא היו שלה.

ויש גם ההפך: בעל עסק שהמשיך לעשות הכול עד שהעובדים ילמדו. אחרי שנתיים העובדים עדיין לא ידעו את העבודה, כי אף אחד לא לימד אותם.

## המשפט שהורס פעילות שכבר עובדת

המקור מזהה משפט אחד שהורס פעילות קיימת: ״אעשה כל מה שאני יכול״. כשמנהל של פעילות שפועלת ממשיך להחזיק ברעיון הזה, התוצאה לפי המקור היא כאוס, ופעילות שכבר הוקמה תקרוס. הנתון היחיד שמנהל יכול לעבוד לפיו ביעילות בפעילות כזאת הוא להביא אנשים לעשות את העבודה.

המשפט הזה נשמע כמו מסירות, ולכן קשה לוותר עליו. אבל בפעילות שכבר עומדת, כל שעה שהבעלים עושה בה עבודה היא שעה שבה אף אחד לא מתאם. ואף אחד גם לא יודע שזה חסר.

נניח בעל עסק שנכנס לעזור באריזה בעונה. באותו שבוע שתי הזמנות יצאו לכתובת לא נכונה, כי אף אחד לא בדק.

או מנהל שלקח על עצמו לקוח קשה כי הוא מכיר אותו, ושאר הצוות חיכה לו שלושה ימים.

ויש גם ההפך: בעלת עסק שהחליטה לא להיכנס לעבודה בעונה, גם כשזה כאב לה. בפעם הראשונה העונה עברה בלי טעויות.

## שתי עבודות בלבד

וכאן הניסוח שסוגר את העניין. למנהל בארגון שכבר הוקם יש שתי עבודות בלבד. הראשונה היא מדיניות, קידום ותכנון. השנייה היא להביא אנשים לעשות את העבודה.

שתיים, ולא יותר. כל מה שאתה עושה ולא נכנס לאחת מהשתיים שייך למישהו אחר, או שאין מי שיעשה אותו, ואת זה צריך לתקן.

המקור מגדיר גם מה פירוש פיקוח. פיקוח פירושו לעזור לאנשים להבין את העבודה שלהם, ולתת להם את האחריות ואת האמצעים לעשות אותה. ופיקוח לא אומר לעשות בעצמך את העבודה שאתה מפקח עליה.

נניח בעל עסק שבדק על מה הלך השבוע שלו. מתוך ארבעים שעות, רק שבע היו באחת משתי העבודות.

או מנהלת שהפסיקה לתקן טעויות בעצמה, והתחילה להראות לעובדים איך בודקים. הטעויות ירדו, והזמן שהיא הקדישה לתיקונים נעלם.

ויש בעל מוסך שפיקח בכך שעשה כל בדיקה סופית בעצמו. אחרי שנה אף אחד בצוות לא ידע לעשות בדיקה סופית.

## קטיפת השמנת

כרך אחר של המקור מנסח את זה בצורה הקיצונית ביותר. מנהל שמנסה לבצע הרבה פעולות בעצמו, ולא מביא אנשים לעשות את העבודה, יוצר ארגון בלי מנהיגות. הוא עובד יותר מדי, לא מצליח להתמודד, ובסוף נשחק. וחשוב מזה, גם האנשים סביבו נשחקים, ובדרך כלל הוא לא שם לב לזה.

ומכאן המשפט החד: ״מנהל טועה בכל פעם שהוא לוקח לידיו שלו חלק כלשהו מעבודה כלשהי בארגון.״

המקור מונה שתי דרכים לעשות את זה. הראשונה גלויה: המנהל מנסה למלא כמה תפקידים, ומשאיר הרבה תפקידים בלי פיקוח והרבה פרטים בלי תיאום. השנייה פחות גלויה: הוא לוקח מכל תפקיד את החלקים המעניינים שדורשים החלטה, ומשאיר לאנשים רק את העבודה השחורה של הפרטים הקטנים.

המקור קורא לזה **קטיפת השמנת**, וזו האבחנה שהכי קשה לקבל. הבעלים לוקח לעצמו את מה שמעניין, כמו הפגישה עם הלקוח הגדול או ההחלטה על העיצוב, ומשאיר את השאר. וככה נוצר אותו חוסר אחריות שעליו הוא מתלונן.

התיקון, לפי המקור, הוא לגרום לאנשים שממלאים תפקיד לקבל את ההחלטות של אותו תפקיד. רק כשאדם מקבל את ההחלטות שלו הוא מחזיק את התפקיד באחריות. ויש גבול אחד: מנהל יכול בהחלט להפשיל שרוולים בכל עבודה, כדי להדגים או להראות איך היא נעשית.

נניח בעל עסק שלקח לעצמו את פגישות המכירה והשאיר לצוות את הגבייה. הגבייה פיגרה שנתיים.

או מנהלת שאישרה כל עיצוב לפני שליחה, והמעצבת הפסיקה להביא רעיונות, כי ממילא הם השתנו. כשהיא קבעה שהמעצבת שולחת ישירות ומדווחת אחר כך, היו שני שינויים בחודש הראשון, ואפס בחודש השלישי.

## מה יש על זה בחוברת

הפרק בחוברת שעליו המאמר נשען כולל שני תרגילים: שתי הקטגוריות, והשמנת. יש בו גם בדיקה עצמית, והוא חלק מחוברת שלמה על מה שהתפקיד של מנהל דורש ממי שגייס עובד ראשון.

אם אתה עובד היום יותר משעבדת לבד, ייתכן שהבעיה היא העבודה שאתה לוקח לעצמך, ולא הכמות שלה.

החוברת היא ידע כללי על ניהול אנשים, ולא ייעוץ משפטי בדיני עבודה.

- [מנהיגות בפועל](https://theonlyaxelj.com/he/shop/introduction/leadership): הגדרה שאפשר לעבוד לפיה, ארבע דרכים לזהות שאתה נופל, ושתי עבודות שמגדירות את התפקיד.

---

[English](https://theonlyaxelj.com/en/study/articles/the-two-jobs-of-a-manager) · [Español](https://theonlyaxelj.com/es/study/articles/the-two-jobs-of-a-manager)