אם יש לך יותר מדי עבודה, הפתרון הראשון שעולה הוא לגייס עוד מישהו. לפי המקור, לפני כל גיוס כזה צריך לבדוק שני דברים: כמה מנוצלים האנשים שכבר יש לך, והאם הם בכלל יודעים מה לעשות.
שער עם שני תנאים
לפי המקור, לכל דרישה לכוח אדם יש שער, ויש לו שני תנאים. הראשון הוא סקר ניצולת מלא על החלק בעסק שמבקש עוד אנשים. השני הוא בדיקת כובעים מלאה של כל מי שעובד באותו חלק.
במילים פשוטות אלה שתי שאלות. כמה מהיכולת של מי שכבר עובד אצלך נמצאת בשימוש, והאם הוא יודע מה לעשות, כלומר האם יש לו כובע והוא מוכשר עליו.
שתי השאלות האלה מסתכלות על מי שכבר נמצא בעסק, ואף אחת מהן לא מסתכלת על המועמד הבא.
למה דווקא ניצולת? כי לפי המקור, אנשים נחשבים לכוח אדם רק מהרגע שהם מנוצלים. גם מי שלא יודע מה הוא עושה, וגם מי שלא יודע אבל חושב שהוא יודע, הם לפי המקור כוח אדם לא מנוצל. יש לך אותם בעסק, ואין לך את מה שהם אמורים לתת.
נניח בעל עסק שרצה עובד שלישי. הבדיקה הראתה שהעובד השני שלו עושה עבודה שאפשר היה פשוט לבטל.
או מתקין שבדק, וגילה שהעובד שלו מבזבז שעה ביום על חיפוש חלקים. הפתרון היה מדף, וגיוס לא היה נחוץ בכלל.
לפי החוברת, אזור שחסרים בו אנשים עוד יכול להחזיק. אזור שחסרים בו אנשים וגם אף אחד בו לא הוכשר כבר נמצא בספירה לאחור, ולכן עוד אדם בלי הכשרה לא עוצר אותה.
נניח בעלת סטודיו שגייסה עובדת שלישית בלי לתקן את מה שחסר לשתיים שכבר היו. עכשיו יש לה שלוש עובדות לא מוכשרות, במקום שתיים.
כשמי שמבקש הוא אתה
בעסק קטן אין מי שיבקש ממך עוד עובד. הבקשה מגיעה ממך, לפעמים בשלוש בבוקר אחרי שבוע קשה, ובגלל זה שתי הבדיקות חלות גם עליך.
לפי המקור, אפשר לגייס כמו מטורף ולענות לכל דרישה נואשת לאנשים, ובכל זאת לבזבז את כולם, כי אין להם כובעים מלאים והכשרה מלאה עליהם.
יש במקור גם שם לקושי הכפול: אין כסף ולכן אי אפשר לגייס, ואין אנשים ולכן אי אפשר לייצר. שתי הבדיקות הן הדרך לצאת מהמעגל הזה, כי לפי החוברת עוד אדם אינו התשובה, והן מתחילות במה שכבר יש לך.
נניח בעל עסק שגייס בחודש עמוס בלי לכתוב כלום. אחרי שלושה שבועות הוא עשה גם את העבודה שלו וגם את העבודה של העובד החדש.
עכשיו נניח שאותו אדם כתב כובע לפני שגייס, גם כשזה עלה לו בשבועיים של המתנה. העובד החדש עבד עצמאית מהיום השישי.
שים לב לחשבון בשתי הדוגמאות: שבועיים של המתנה בצד אחד, ושלושה שבועות של עבודה כפולה בצד השני.
מי שאין לו זמן לכתוב כובע, גם אין לו זמן לגייס, כי הגיוס עולה יותר.
חמישים ושבעה אנשים
לפי המקור, ארגון אחד גייס עד שלא נשאר מקום. חודש אחר כך נוקו מההריסות חמישים ושבעה אנשים, שאף אחד לא ניצל ולא שיבץ.
התירוצים היו שהם חדשים מדי ושאי אפשר לשבץ אותם, ומי שאחראי על כוח האדם הואשם בכך שגייס אנשים לא מתאימים. והסיבה, לפי המקור: ״מפני שפעולות הכיבוע, ההכשרה וההתלמדות הוזנחו!״
כלומר האנשים קיבלו את התווית, והכישלון היה של מה שהארגון לא עשה איתם.
בעסק קטן המספרים קטנים יותר, והמנגנון הוא אותו מנגנון.
נניח בעל עסק שגייס שניים בבת אחת, בעונה עמוסה. שניהם עזבו, ושניהם היו בסדר.
או בעלת עסק שגייסה עובדת אחת וכיבעה אותה במלואה. היא נשארה אצלה ארבע שנים.
בפרק הזה יש בחוברת שני תרגילים קצרים, בדיקה וחישוב. יש גם תרגיל בשם שתי הבדיקות, במדור התרגול שבסוף החוברת.
אז כשנדמה לך שחסר עוד אדם, כדאי לזכור שהמקור שם לפני הגיוס שתי שאלות, ושתיהן על מי שכבר אצלך.
החוברת היא ידע כללי על ניהול אנשים, ולא ייעוץ משפטי.