זה נשמע כמו עניין של אופי, או של צוות חלש, אבל זו אבחנה עם סיבה ברורה. מי שעושה הכל לבד בדרך כלל לא חסר אנשים. לאנשים שלו חסר מקום מוגדר, תפקיד כתוב והכשרה.

לעשות הכל לבד, גם כשיש סביבך אנשים

לפי המקור, לעשות הכל לבד פירושו לטפל בדברים בעצמך. עד כאן אין הפתעה. ההפתעה מגיעה מיד אחר כך: אפשר לעשות הכל לבד כשאין לך אף אחד, ואפשר לעשות הכל לבד גם בתוך קבוצה גדולה שאמורה לעבוד ולעזור.

זו הנקודה. התופעה הזו לא שייכת למי שאין לו אנשים. היא שייכת למי שיש לו אנשים, והוא בכל זאת עושה הכול בעצמו.

נניח בעל עסק עם שלושה עובדים, שעונה בעצמו לכל שיחת טלפון. יש לו שלושה אנשים, וכל השלושה מחכים שיגיד להם מה לעשות.

או בעלת סטודיו שבודקת כל קובץ לפני שהוא יוצא ללקוח. אחרי שנה אף אחד אצלה כבר לא בודק את העבודה של עצמו.

בשני המקרים יש אנשים, ויש מי שיעשה את העבודה. מה שאין הוא אדם שיודע שהעבודה הזו שלו, ושלא מחכה להוראה.

הסיבה, במשפט אחד

כאן המקור לא משאיר מקום לפרשנות: ״התופעה נוצרת מכך שיש אנשים לא-משובצים בלוח, לא-מכובעים ולא-מוכשרים.״

אז מה כל מילה אומרת?

  • לא-משובץ בלוח הוא אדם שאין לו מקום מוגדר במבנה של העסק: למי הוא מדווח, ומול מי הוא עובד.
  • לא-מכובע הוא אדם בלי כובע. כובע הוא החובות של משרה, כלומר מה שהאדם עושה כשהוא בתפקיד הזה, כשהם כתובים.
  • לא-מוכשר הוא אדם שאף אחד לא לימד אותו את התפקיד שלו.

כל שלוש המילים האלה הן פעולות שלא נעשו. אין ביניהן צוות חלש, ואין ביניהן אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם.

המקור מוסיף גם את המחיר החברתי. לפי המקור, זה מזלזל באנשים שנמצאים סביבך ולא עובדים.

המשפט שנכון היום ושגוי בחודש הבא

יש משפט אחד שמחזיק את כל המצב הזה במקום: יותר מהר שאני אעשה את זה.

נניח בעל מוסך שאומר את המשפט הזה שוב ושוב. אחרי חצי שנה הוא באמת צודק, כי אף אחד אצלו לא למד שום דבר.

עכשיו תחשוב על אותו בעל מוסך, כשהוא משקיע יומיים בהעברה של תפקיד אחד למישהו אחר. הוא מפסיד יומיים, ומרוויח חמש שעות בכל שבוע.

זו בדיוק המלכודת. המשפט נכון היום ושגוי בחודש הבא, ולכן כל כך קשה לזהות אותו כטעות.

גם כשיש נהלים, משהו עדיין חסר

התופעה הזו מופיעה גם כשיש אנשים, גם כשיש מבנה וגם כשיש כובעים כתובים. המקור מפרק את מה שחסר במקרים האלה לארבעה חסרים, ואחד מהם הוא שהכובעים קיימים, אבל אף אחד לא הוכשר עליהם.

נניח עסק שכל הנהלים שלו יושבים בתיקייה משותפת בדרייב, ואף אחד לא נכנס אליה. הנהלים כתובים, ובעל העסק עדיין עונה על כל שאלה בעצמו.

או משרד שבו כל אחד יודע את העבודה שלו, ואף אחד לא יודע מה קורה איתה אחריו. גם שם כל השאלות מגיעות בסוף לאותו אדם.

כמה עולה לא להכשיר

המקור הופך כאן את השאלה הכספית: ״זה עולה כסף לא להוציא כסף על הכשרה מוקדמת למשרה.״

שים לב להיפוך. הוא לא אומר שהכשרה עולה כסף. הוא אומר שהוויתור עליה עולה כסף. וזה נכון גם למי שאין לו שום תקציב להדרכה: המחיר משולם בכל מקרה, והשאלה היחידה היא אם הוא משולם בזמן שלך או בכסף שלך.

גם לא כל דבר שנקרא הכשרה הוא הכשרה. לפי המקור, מה שמלמדים צריך להיות מעשי ושימושי, ולחול על העבודה שהאדם באמת יעשה.

נניח בעלת עסק ששולחת עובדת לקורס כללי של יומיים. הקורס טוב, והוא לא נוגע במה שהעובדת עושה ביום-יום.

ההפך הוא אותה בעלת עסק, כשהיא מקדישה יום אחד לתהליך של העסק שלה, בדיוק כמו שהוא. יום אחד, והשאלות נגמרות.

יש בחוברת שני תרגילים קצרים לפרק הזה, ספירה והעברה. יש גם תרגיל בשם הכובע הראשון, במדור התרגול שבסוף החוברת.

אז כשאתה מוצא את עצמך עושה הכל לבד, השאלה היא לא מה לא בסדר באנשים שלך. השאלה היא איזו משלוש הפעולות עוד לא עשית.

החוברת היא ידע כללי על ניהול אנשים, ולא ייעוץ משפטי.